מהו הניתוח במילים פשוטות?
לאחר הריונות, ירידה משמעותית במשקל או שינויים לאורך השנים, עור הבטן עלול לאבד מגמישותו ולהישאר רפוי. לעיתים נוצר קפל עור תלוי, המכונה סינר בטני – Pannus, אשר עלול לגרום גם לשפשוף, לחות ודלקות חוזרות בקפל.
במקביל, השרירים הישרים של הבטן עשויים להתרחק זה מזה. מצב זה נקרא היפרדות שרירי הבטן – Diastasis Recti, והוא יכול ליצור בליטה של דופן הבטן גם אצל אנשים במשקל תקין.
במתיחת בטן מסירים את עודפי העור והשומן. כאשר קיימת היפרדות שרירים, ניתן להדק את דופן הבטן באמצעות תפרים פנימיים. בחלק מהמקרים משלבים גם שאיבת שומן לעיצוב הבטן, המותניים והצדדים.
הניתוח אינו ניתוח לירידה במשקל. מטרתו לעצב את דופן הבטן לאחר שהמשקל התייצב.
למי הניתוח מתאים?
הניתוח עשוי להתאים לנשים ולגברים הסובלים מ:
* עודפי עור ורפיון בבטן
* קפל עור תלוי
* רפיון לאחר היריון או ירידה גדולה במשקל
* היפרדות של שרירי הבטן
* שפשוף ודלקות חוזרות מתחת לקפל העור
* עודפי עור הנמשכים גם למותניים, לצדי הגוף או לגב
רצוי להגיע לניתוח במשקל יציב וללא כוונה לירידה משמעותית נוספת.
לנשים המתכננות הריונות נוספים מומלץ בדרך כלל להמתין. היריון לאחר מתיחת בטן אפשרי, אך הוא עלול למתוח מחדש את העור והשרירים ולפגוע בתוצאה.
עישון וניקוטין פוגעים באספקת הדם לעור ומעלים את הסיכון לפתיחת הפצע ולבעיות בריפוי. לכן יש להפסיקם לפני הניתוח בהתאם להנחיות המנתח/ת.
מה קורה בפגישת הייעוץ?
בפגישה בודקים את הבטן ואת הגו כמכלול ולא רק את האזור שמתחת לטבור.
המנתח/ת מעריך:
* את כמות עודפי העור מעל ומתחת לטבור
* האם העודפים נמשכים למותניים ולגב
* את עובי שכבת השומן
* את איכות וגמישות העור
* האם קיימת היפרדות שרירים
* האם קיים בקע בדופן הבטן
* את מיקום הטבור
* את אזור הערווה
* צלקות מניתוחים קודמים
* את מבנה הישבן ואת צניחת הרקמות בגב
צלקות קודמות, במיוחד בחלק העליון של הבטן, עלולות להשפיע על אספקת הדם לעור ועל בחירת שיטת הניתוח.
אצל מטופלים לאחר ניתוח בריאטרי נבדקים גם סוג הניתוח, מועד הירידה במשקל, יציבות המשקל והמצב התזונתי. לעיתים נדרשות בדיקות דם להערכת אנמיה, רמות חלבון, ויטמינים ומינרלים.
כאשר קיים חשד לבקע, ייתכן צורך בבדיקת אולטרסאונד או CT ובהתייעצות עם כירורג כללי.
כיצד מתבצע הניתוח?
הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית.
במתיחת בטן רגילה מבוצע חתך רוחבי בבטן התחתונה, מעל אזור הערווה. אורכו תלוי בכמות העור שיש להסיר.
המנתח/ת מפריד את העור והשומן מדופן הבטן, מתקדם לפי הצורך לכיוון הצלעות, ומהדק את השרירים כאשר קיימת היפרדות. לאחר מכן מושכים את העור כלפי מטה, מסירים את העודפים ויוצרים פתח חדש לטבור.
בחלק מהניתוחים משלבים שאיבת שומן בבטן, במותניים ובצדי הגוף.
לעיתים משתמשים בנקזים זמניים, אך הדבר תלוי בהחלטת המנתח/ת או המנתח/תת. לעיתים מבצעים את הניתוח ללא נקזים באמצעות תפרים פנימיים המקבעים את העור לדופן הבטן.
בדיקה פתולוגית: הרקמה שמוסרת במהלך הניתוח נשלחת בדרך כלל לבדיקה פתולוגית במעבדה כדי לוודא את תקינותה ומאפייניה.
מהם הסוגים השונים של מתיחת בטן?
מיני־מתיחת בטן
Mini Abdominoplasty
מתאימה לעודף עור קטן המוגבל לבטן התחתונה.
החתך קצר יחסית, ובדרך כלל אין צורך ליצור פתח חדש לטבור. ניתן לעיתים לשלב הידוק של השרירים מתחת לטבור.
הניתוח אינו מתאים כאשר קיימים עודפי עור משמעותיים מעל הטבור או רפיון נרחב של דופן הבטן.
מתיחת בטן מלאה
Standard Abdominoplasty
מתאימה כאשר קיימים עודפי עור משמעותיים מעל ומתחת לטבור.
הניתוח כולל חתך רוחבי בבטן התחתונה, הפרדת הטבור מהעור שסביבו, הסרת עודפי העור ויצירת פתח חדש לטבור.
כאשר קיימת היפרדות שרירים, ניתן לתקן אותה באותו ניתוח.
Lipoabdominoplasty
שילוב של שאיבת שומן ומתיחת בטן.
השאיבה מאפשרת להפחית את שכבת השומן ולעצב את הבטן והמותניים, ולאחר מכן מסירים את עודפי העור. היקף השאיבה והפרדת הרקמות מותאם לאספקת הדם ולמבנה הגוף.
Fleur-de-lis Abdominoplasty
מתאימה בעיקר לאחר ירידה גדולה מאוד במשקל, כאשר קיימים עודפי עור גם בכיוון אנכי וגם לרוחב הבטן.
בנוסף לצלקת הרוחבית בבטן התחתונה, מבוצעת גם הסרה אנכית של עור במרכז הבטן. לכן נשארת צלקת אנכית מהבטן העליונה לכיוון הצלקת התחתונה.
השיטה מאפשרת לצמצם את היקף הבטן בצורה משמעותית יותר, אך במחיר של צלקת מרכזית נוספת.
הסרת סינר בטני
Apronectomy / Panniculectomy
מיועדת להסרת קפל עור כבד ותלוי מהבטן התחתונה.
מטרתה העיקרית היא להקל על שפשוף, לחות, דלקות וקושי בתנועה או בהיגיינה. היא אינה כוללת בהכרח הידוק שרירים, עיצוב הטבור או מתיחה מלאה של הבטן העליונה.
מתיחת בטן היקפית
Circumferential Abdominoplasty / Belt Lipectomy
מתאימה כאשר עודפי העור אינם מוגבלים לבטן, אלא נמשכים גם למותניים, לצדי הגוף ולגב.
בניתוח זה החתך ממשיך מעבר לבטן התחתונה לכיוון הגב, ומאפשר לטפל בגו כולו.
ניתן לבצע מתיחה היקפית חלקית של כ־270 מעלות, כאשר עיקר הטיפול מתמקד בבטן ובצדי הגוף, או מתיחה מלאה של 360 מעלות, שבה הצלקת מקיפה את הגוף כולו.
מתיחה היקפית יכולה לשפר:
* את הבטן והמותניים
* עודפי עור בצדי הגוף
* קפלים בגב התחתון
* את המעבר בין המותניים לישבן
* צניחה מסוימת של הישבן והירכיים החיצוניות
זהו ניתוח רחב יותר ממתיחת בטן רגילה, ולכן זמן הניתוח, הצלקת וההחלמה משמעותיים יותר.
מה ההבדל בין מתיחת בטן היקפית של 270 מעלות ל־360 מעלות?
במתיחה של 270 מעלות, החתך מתחיל בבטן התחתונה וממשיך סביב צדי הגוף אל הגב, אך אינו בהכרח משלים הקפה מלאה.
גישה זו עשויה להתאים כאשר עיקר עודפי העור נמצאים בבטן, במותניים ובצדי הגב.
במתיחה של 360 מעלות, החתך מקיף את הגוף כולו. היא מאפשרת להסיר עודפי עור מהבטן, מהמותניים ומהגב באופן רציף, ולעיתים גם להרים את הישבן ואת החלק החיצוני של הירכיים.
הבחירה אינה נקבעת לפי מספר המעלות בלבד, אלא לפי פיזור עודפי העור, איכות הרקמות והאזורים שהמטופל מבקש לשפר.
מה קורה לאזור הערווה?
לאחר ירידה במשקל או הריונות, גם אזור הערווה עלול להיות רחב, נפול או בולט.
במהלך מתיחת בטן ניתן לעיתים לשלב Monsplasty — הרמה ועיצוב של אזור הערווה באמצעות הסרת עור, שאיבת שומן או קיבוע של הרקמות למיקום גבוה יותר.
אילו צלקות נשארות?
מיקום הצלקות תלוי בסוג הניתוח.
במתיחת בטן מלאה נשארת צלקת רוחבית ארוכה בבטן התחתונה וצלקת סביב הטבור.
ב־Fleur-de-lis Abdominoplasty קיימת בנוסף צלקת אנכית במרכז הבטן.
במתיחה היקפית הצלקת ממשיכה סביב המותניים והגב. במתיחה של 360 מעלות היא מקיפה את הגוף כולו.
המנתח/ת מתכנן את מיקום הצלקת בהתאם לקו התחתונים או בגד הים, אך לא תמיד ניתן להסתיר אותה לחלוטין.
הצלקות אדומות ובולטות בתחילה. הן מתבהרות ומתרככות בהדרגה, אך אינן נעלמות.
לא כל סימני המתיחה מוסרים. סימנים הנמצאים על העור שמוסר ייעלמו, ואילו סימנים באזורים אחרים יישארו.
מה צפוי בתקופת ההחלמה?
לאחר הניתוח צפויים:
* כאב ותחושת מתיחה
* נפיחות ושטפי דם
* קושי זמני לעמוד זקוף
* ירידה בתחושה בבטן התחתונה
* עייפות וחולשה
* קושי זמני במעבר משכיבה לישיבה
בתחילת ההחלמה הולכים לעיתים בכיפוף קל כדי להפחית את המתח על החתך. בהדרגה חוזרים לעמידה זקופה.
בדרך כלל משתמשים בחגורת בטן או במלבוש לחץ במשך מספר שבועות.
אם הושארו נקזים, הם מוסרים בהתאם לכמות הנוזל המופרשת ולא לפי יום קבוע בלבד, אך הדבר תלוי בהחלטת המנתח/ת או המנתח/תת.
חשוב להתחיל בהליכות קצרות כבר בשלב מוקדם כדי להפחית את הסיכון לקרישי דם. בהתאם לרמת הסיכון, יייתכן שיומלץ גם על טיפול זמני במדללי דם.
חזרה לעבודה שאינה פיזית אפשרית לרוב לאחר כשבועיים עד שלושה. לאחר מתיחה היקפית ההחלמה עשויה להיות ארוכה יותר.
יש להימנע מהרמת משאות ומפעילות גופנית מאומצת במשך כשישה שבועות ולחזור לפעילות בהדרגה.
האם שאיבת שומן בלבד יכולה להספיק?
שאיבת שומן יכולה להתאים כאשר קיימת הצטברות שומן, אך העור עדיין גמיש ואין עודפי עור משמעותיים.
כאשר קיימים קפלי עור או רפיון ניכר, שאיבת שומן לבדה אינה מספיקה ואף עלולה להבליט את העור הרפוי.
טיפולים המבוססים על גלי רדיו, אולטרסאונד או הקפאת שומן יכולים להביא לשינוי מתון בהיקף או באיכות העור, אך אינם מחליפים הסרת עור כאשר קיימים עודפים משמעותיים.
מהם הסיכונים האפשריים?
כמו בכל ניתוח, קיימים סיכונים כגון דימום, זיהום, תגובה להרדמה וצלקות בולטות.
סיכונים נוספים כוללים:
* הצטברות נוזלים – סרומה
* פתיחה חלקית של הפצע
* החלמה ממושכת
* פגיעה באספקת הדם לעור או לטבור
* שינוי זמני או קבוע בתחושה
* אסימטריה או אי־סדירות במתאר הבטן
* חזרה חלקית של היפרדות השרירים
* בצקת ממושכת
* צורך בניתוח תיקון נוסף
* קריש דם ברגל או תסחיף ריאתי
בניתוחים היקפיים וב־Fleur-de-lis Abdominoplasty קיימים קווי חיבור ארוכים יותר ולעיתים מפגש בין צלקות, ולכן הסיכון לפתיחה מקומית של הפצע ולהחלמה ממושכת עשוי להיות גבוה יותר.
הסיכון לקרישי דם מושפע מהיקף ומשך הניתוח, המשקל, עישון, טיפול הורמונלי והיסטוריה אישית או משפחתית של קרישי דם. אמצעי המניעה כוללים מכשירי לחץ במהלך הניתוח, הליכה מוקדמת ולעיתים טיפול תרופתי.
מתי יש לפנות בדחיפות למנתח/ת (לאחר השחרור הביתה)?
במהלך תקופת ההחלמה המוקדמת, לאחר השחרור מבית החולים/המרפאה והחזרה הביתה, יש לעקוב בקפידה אחר מצבך. יש לפנות בדחיפות למנתח/ת או לחדר המיון במקרים הבאים:
יש ליצור קשר עם המנתח/ת או לפנות לחדר מיון במקרה של:
* קוצר נשימה פתאומי או כאב בחזה
* נפיחות וכאב חדשים ברגל אחת
* נפיחות מהירה וכואבת בצד אחד של הבטן או הגב
* דימום פעיל
* כאב שמתגבר באופן חריג
* חום, אודם מתפשט או הפרשה מהפצע
* שינוי כהה או חריג בצבע העור או הטבור
* הקאות ממושכות או קושי לשתות