מהו BCC במילים פשוטות?

BCC הוא גידול ממאיר המתפתח בעור. הוא מופיע בדרך כלל באזורים שנחשפו לשמש במשך שנים, במיוחד בפנים, באוזניים, בקרקפת ובצוואר.

הוא עשוי להיראות כמו:
* פצע שאינו מחלים או חוזר להיפתח
* נגע שמדמם מדי פעם
* בליטה ורודה, מבריקה או מעט שקופה
* כתם אדום וקשקשי
* נגע כהה הדומה לשומה
* אזור בהיר או נוקשה הדומה לצלקת

אי אפשר לקבוע בוודאות שמדובר ב־BCC לפי המראה בלבד. כאשר קיים חשד, הרופא בודק את הנגע ולעיתים לוקח ממנו דגימה לבדיקה פתולוגית.

האם מדובר בסרטן מסוכן?

BCC הוא סרטן עור, אך בדרך כלל הוא מתנהג בצורה רגועה בהרבה ממלנומה ומגידולים ממאירים אחרים.

ברוב המקרים:
* הגידול גדל לאט
* הוא נשאר במקום שבו התחיל
* הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית
* אין צורך באשפוז או בכימותרפיה
* שיעורי הריפוי גבוהים מאוד

עם זאת, לא מומלץ להתעלם ממנו. ללא טיפול הוא יכול להמשיך לגדול ולפגוע ברקמות הסמוכות. באזור הפנים הוא עלול עם הזמן לחדור לעור עמוק יותר, לסחוס, לשריר ולעיתים אף לעצם.

האם BCC יכול לשלוח גרורות?

כן, אך הדבר נדיר ביותר.

כמעט כל גידולי ה־BCC נשארים מקומיים. גרורות מופיעות בעיקר במקרים חריגים של גידולים גדולים מאוד, מוזנחים, חוזרים או חודרניים במיוחד.

לכן אצל אדם עם BCC קטן ושגרתי אין בדרך כלל צורך בבדיקת CT, PET-CT או בירור גרורתי.

הסיבה המרכזית לטפל בגידול היא למנוע ממנו להמשיך לגדול ולגרום לנזק מקומי.

כיצד מאבחנים BCC?

הרופא בודק את הנגע, לעיתים באמצעות דרמוסקופ — מכשיר המאפשר לראות כלי דם ומבנים עדינים בתוך העור.

במקרים רבים נלקחת ביופסיה, כלומר דגימה קטנה מהנגע. הדגימה נשלחת לפתולוג, שבודק:
* האם אכן מדובר ב־BCC
* מהו תת־הסוג של הגידול
* האם קיימים מאפיינים חודרניים
* האם הגידול שטחי או עמוק יותר

לעיתים, כאשר הנגע קטן וניתן להסירו בקלות, מסירים את כולו בפעולה אחת והאבחנה מתקבלת לאחר הכריתה.

אילו סוגים של BCC קיימות?

BCC נודולרי (Nodular BCC)
הסוג השכיח ביותר. הוא נראה לעיתים כבליטה ורודה או פנינתית, עם כלי דם קטנים או פצע במרכזה.

BCC שטחי (Superficial BCC)
נראה בדרך כלל ככתם אדום וקשקשי. הוא שכיח יותר בגו ובגפיים, ובמקרים מתאימים ניתן לטפל בו גם ללא ניתוח.

BCC פיגמנטרי (Pigmented BCC)
נגע המכיל פיגמנט חום או שחור ועלול להיראות כמו שומה. הצבע הכהה אינו אומר בפני עצמו שהגידול מסוכן יותר.

BCC חודרני או מורפאיפורמי (Infiltrative / Morpheaform BCC)
יכול להיראות כאזור בהיר, נוקשה או דמוי צלקת. גבולותיו אינם תמיד ברורים, והוא עלול להתפשט מתחת לעור מעבר למה שנראה מבחוץ. במקרים אלה נדרשת בדרך כלל בדיקה מדויקת יותר של שולי הגידול.

כיצד בוחרים את הטיפול?

אין טיפול אחד שמתאים לכל גידולי ה־BCC.

הבחירה תלויה ב:
* סוג הגידול ועומקו
* גודלו ומיקומו
* מידת הבהירות של גבולותיו
* האם מדובר בגידול ראשון או בגידול שחזר
* מצב מערכת החיסון
* גילו ומצבו הכללי של המטופל
* התוצאה התפקודית והאסתטית הצפויה
* העדפותיו של המטופל

לעיתים קיימת אפשרות אחת מועדפת, אך במקרים רבים קיימות כמה אפשרויות סבירות. תפקיד הרופא הוא להסביר את שיעורי ההצלחה, משך הטיפול, הצלקת, תופעות הלוואי והסיכון לחזרת הגידול בכל אפשרות.

ההחלטה מתקבלת יחד עם המטופל, ולא רק לפי סוג הגידול.

מהו בדרך כלל הטיפול הטוב ביותר?

ברוב המקרים, הסרה כירורגית היא הטיפול המועדף.

היתרון המרכזי הוא שניתן להסיר את הגידול וגם לבדוק את הרקמה במיקרוסקופ כדי לוודא שלא נותרו תאי גידול בשוליים.

קיימות כמה דרכים לבצע את ההסרה:
* כריתה כירורגית רגילה
* ניתוח מוס
* כריתה עם בדיקת שוליים מהירה במהלך הניתוח, הנקראת חתך קפוא

בפנים, ובעיקר באזורים רגישים כמו האף, העפעפיים, השפתיים והאוזניים, חשוב מצד אחד להסיר את הגידול בשלמותו ומצד שני לשמור ככל האפשר על עור בריא. לכן משתמשים לעיתים קרובות בניתוח מוס או בבדיקת שוליים בזמן הניתוח.

כריתה כירורגית רגילה (Standard Surgical Excision)

בכריתה רגילה מסירים את הגידול יחד עם שוליים קטנים של עור הנראה בריא.

הפעולה מתבצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית. הרקמה נשלחת למעבדה, ותשובת הבדיקה מתקבלת לאחר מספר ימים.

הכריתה מתאימה במיוחד לגידולים:
* קטנים יחסית
* בעלי גבולות ברורים
* שאינם מסוג חודרני
* הנמצאים באזור שבו ניתן להסיר שוליים מתאימים

אם בבדיקה נמצא שהשוליים נקיים, אין בדרך כלל צורך בטיפול נוסף. אם נמצאו תאים בקצה הרקמה, ייתכן שתידרש הסרה נוספת.

לאחר הכריתה ניתן לסגור את הפצע באמצעות תפירה ישירה, מתלה עור, השתלת עור או לעיתים להשאירו להחלמה טבעית.

מהו ניתוח מוס (Mohs Micrographic Surgery)?

ניתוח מוס הוא שיטה שבה מסירים את הגידול בהדרגה ובודקים את שולי הרקמה במיקרוסקופ בזמן הניתוח.

תחילה מסירים את הגידול הנראה ושכבה דקה סביבו. הרקמה ממופה ונבדקת. אם נמצאו תאי גידול באזור מסוים, מסירים שכבה נוספת רק מאותו מקום.

התהליך נמשך עד שכל השוליים נקיים.

היתרונות העיקריים הם:
* בדיקה מדויקת מאוד של גבולות הגידול
* שיעורי ריפוי גבוהים במיוחד
* שמירה על כמות מרבית של עור בריא
* הסרה נוספת רק במקום שבו נמצא גידול

ניתוח מוס מתאים במיוחד לגידולים:
* באף, בעפעפיים, בשפתיים או באוזניים
* בעלי גבולות לא ברורים
* שחזרו לאחר טיפול קודם
* מסוג חודרני או מורפאיפורמי
* הנמצאים באזור שבו חשוב לשמור על רקמה בריאה

ניתוח מוס אינו דרוש לכל BCC. בגידול קטן ובעל סיכון נמוך, כריתה רגילה יכולה להיות טיפול מצוין.

מהו חתך קפוא (Frozen Section)?

בבדיקת חתך קפוא מסירים את הגידול ומעבירים חלקים משולי הרקמה לבדיקה מהירה במעבדה במהלך הניתוח.

הפתולוג מקפיא את הרקמה, חותך אותה לשכבות דקות ובודק אם קיימים תאי גידול בשוליים. אם נמצא גידול באזור מסוים, ניתן להסיר רקמה נוספת לפני סגירת הפצע.

השיטה שימושית במיוחד כאשר:
* הגידול נמצא בפנים
* מתוכנן שחזור באמצעות מתלה או שתל עור
* חשוב לוודא שהשוליים נקיים לפני ביצוע השחזור
* ניתוח מוס אינו זמין או אינו מתאים

חתך קפוא וניתוח מוס אינם זהים. בניתוח מוס קיימת שיטת מיפוי ובדיקה ייעודית של שולי הגידול, בעוד שבחתך קפוא היקף הדגימות ואופן הבדיקה תלויים בשיטה ובמעבדה.

האם אפשר לעקוב בלי לטפל מיד?

כן. במקרים נבחרים ניתן לבחור במעקב פעיל למשך מספר חודשים.

BCC גדל בדרך כלל באיטיות, ולכן ניתן לעיתים לצלם, למדוד ולבדוק אותו שוב לאחר תקופה מוגדרת.

מעקב עשוי להתאים כאשר:
* הגידול קטן ואינו גורם לתסמינים
* הוא נראה כבעל סיכון נמוך
* המטופל מבוגר או סובל ממחלות רקע משמעותיות
* הטיפול צפוי להיות מכביד יותר מהסיכון שבהמתנה
* קיימת העדפה של המטופל לדחות את הטיפול
* רוצים להעריך אם ובאיזה קצב הנגע מתפתח

מעקב אינו הזנחה. הוא צריך לכלול תיעוד, צילום ומועד קבוע לבדיקה חוזרת. אם הנגע גדל, מדמם, מכייב או משתנה, ניתן לעבור לטיפול פעיל.

האפשרות מתאימה בעיקר למטופלים נבחרים ולגידולים בסיכון נמוך, ולא לגידול חודרני או לגידול באזור שבו גדילה נוספת עלולה להקשות על הטיפול.

אילו טיפולים לא־ניתוחיים קיימים?

טיפולים לא־ניתוחיים צריכים להישקל לפי סוג הגידול, מיקומו, מצבו הכללי של המטופל והעדפותיו.

הם אינם מתאימים לכל BCC, אך בחלק מהמקרים הם אפשרויות מקובלות וטובות. בדרך כלל קיימת יותר מאפשרות אחת, וניתן לבחור לאחר דיון ביתרונות ובחסרונות של כל טיפול.

משחות מקומיות
משחות מתאימות בעיקר ל־BCC שטחי ובסיכון נמוך.
* אימיקווימוד (Imiquimod – Aldara): משחה המפעילה את מערכת החיסון המקומית נגד תאי הגידול. במהלך הטיפול מופיעים בדרך כלל אודם, צריבה, גלדים ופצע מקומי. הטיפול נמשך מספר שבועות.
* פלואורואורציל (5-Fluorouracil – 5-FU): משחה הפוגעת בתאים המתחלקים במהירות. גם היא מיועדת בעיקר לגידולים שטחיים נבחרים.
היתרון במשחות הוא הימנעות מניתוח. החסרונות הם טיפול ממושך, תגובה מקומית בולטת ושיעור חזרה גבוה יותר מאשר לאחר כריתה מתאימה. בנוסף, אין לאחר הטיפול רקמה מלאה שאפשר לבדוק כדי לוודא שהגידול נעלם לחלוטין.

טיפול פוטודינמי (Photodynamic Therapy – PDT)
מורחים על העור חומר הנספג בתאים החריגים, ולאחר מכן מאירים את האזור באור מיוחד.
הטיפול יכול להתאים לחלק מהגידולים השטחיים, במיוחד כאשר קיימים כמה נגעים או כאשר מבקשים להימנע מניתוח.
במהלך ההארה יכולה להיות צריבה משמעותית. שיעור החזרה גבוה יותר מזה של טיפול כירורגי, ולכן השיטה אינה מתאימה לגידולים עמוקים או בעלי סיכון גבוה.

גירוד וצריבה (Curettage and Electrodessication)
בשיטה זו מגרדים את רקמת הגידול וצורבים את בסיסו.
הטיפול יכול להתאים לגידולים קטנים ובסיכון נמוך, בעיקר בגו ובגפיים.
היתרון הוא פעולה קצרה ופשוטה. החסרונות הם שאין בדיקה מלאה של השוליים, והצלקת עשויה להיות עגולה ובהירה יותר מהעור שסביבה.
השיטה אינה מתאימה בדרך כלל לגידולים חודרניים, חוזרים או באזורים רגישים בפנים.

הקפאה (Cryotherapy)
הקפאת הגידול באמצעות חנקן נוזלי יכולה להתאים במקרים נבחרים של BCC שטחי ובסיכון נמוך.
הטיפול אינו מאפשר בדיקה של שולי הגידול ועלול להשאיר צלקת או שינוי קבוע בצבע העור. לכן הוא אינו בדרך כלל הבחירה הראשונה בגידולי הפנים.

טיפול בקרינה (Radiotherapy)
טיפול בקרינה הורס את תאי הגידול ללא צורך בכריתה ניתוחית.
הוא יכול להתאים כאשר:
* המטופל אינו יכול או אינו מעוניין לעבור ניתוח
* הניתוח צפוי להיות מורכב או לגרום לפגיעה תפקודית משמעותית
* לא ניתן להסיר את הגידול בשלמותו
* נותרו תאי גידול לאחר ניתוח ולא ניתן לבצע כריתה נוספת
* מדובר בגידול מתקדם מקומית
הטיפול אינו מתבצע בפגישה אחת. לאחר פגישת תכנון, הקרינה ניתנת בסדרה של פגישות טיפול קצרות. מספר הפגישות משתנה לפי גודל הגידול, עומקו, מיקומו וגיל המטופל. במקרים רבים מדובר בכ־10–15 פגישות, ולעיתים בסביבות 12 טיפולים, אך קיימים גם מסלולים קצרים או ארוכים יותר.
הקרינה אינה משאירה חתך ניתוחי, אך במהלך הטיפול יכולים להופיע אודם, רגישות ופצע מקומי. בטווח הארוך ייתכנו שינוי בגוון ובמרקם העור והופעה של כלי דם קטנים. בשל השפעות מאוחרות אלה, הטיפול נבחר בזהירות רבה יותר אצל מטופלים צעירים.

טיפול תרופתי בגידול מתקדם
טיפול תרופתי אינו נדרש ברוב מקרי ה־BCC.
הוא נשקל במקרים נדירים שבהם הגידול מתקדם מאוד, אינו ניתן להסרה, אינו מתאים לקרינה או שלח גרורות.
* מעכבי מסלול Hedgehog: תרופות כגון Vismodegib ו־Sonidegib חוסמות מסלול ביולוגי המעודד את גדילתם של תאי BCC. הן יכולות לעצור את גדילת הגידול, להקטין גידול קיים, ולעיתים לאפשר בהמשך ניתוח או טיפול מקומי מצומצם יותר. הן אינן נחשבות לטיפול מניעתי רגיל אצל אדם עם BCC בודד. במצבים גנטיים נדירים שבהם מתפתחים גידולים רבים, התרופות יכולות גם להפחית את הופעתם של גידולים חדשים בזמן הטיפול. עם זאת, השפעה זו אינה בהכרח קבועה, וגידולים עלולים לחזור לאחר הפסקת התרופה. תופעות הלוואי האפשריות כוללות התכווצויות שרירים, שינוי בחוש הטעם, ירידה במשקל ונשירת שיער. לכן הטיפול ניתן במסגרת אונקולוגית ובמקרים שבהם התועלת מצדיקה אותו.
* אימונותרפיה: במצבים מתקדמים מסוימים ניתן להשתמש בתרופה המפעילה את מערכת החיסון נגד הגידול, בעיקר כאשר טיפול במעכבי Hedgehog אינו מתאים או הפסיק להשפיע. גם טיפול זה מיועד למצבים נדירים ומתקדמים, ולא ל־BCC קטן ומקומי.

מה המשמעות של שוליים לא נקיים?

לאחר כריתה רגילה, הפתולוג בודק אם תאי הגידול מגיעים עד לקצה הרקמה שהוסרה.

כאשר השוליים אינם נקיים, אין פירוש הדבר שהגידול התפשט בגוף. המשמעות היא שייתכן שנותרו תאים מקומיים באזור הניתוח.

בהתאם לסוג הגידול ולמיקומו, ניתן לשקול:
* כריתה נוספת
* ניתוח מוס
* כריתה עם בדיקת שוליים בזמן הניתוח
* קרינה
* במקרים נבחרים, מעקב

אילו צלקות נשארות?

כל טיפול המסיר או הורס את הגידול עלול להשאיר סימן.

מראה הצלקת תלוי בגודל ובעומק הגידול, במיקומו ובאופן שבו סוגרים את הפצע.

לאחר הסרת הגידול ניתן לבחור בין:
* תפירה ישירה
* החלמה טבעית של הפצע
* השתלת עור
* מתלה של עור סמוך

החסר לאחר הכריתה עשוי להיות גדול יותר מהנגע שנראה מבחוץ, משום שלעיתים יש צורך להסיר גם תאים הנמצאים מעבר לגבול הנראה.

ניתוח מוס מאפשר בדרך כלל לשמור על כמות מרבית של עור בריא, אך אינו מבטיח צלקת קטנה או בלתי נראית.

האם BCC יכול לחזור?

כן, אך לאחר טיפול מתאים רוב הגידולים אינם חוזרים.

הסיכון לחזרה גבוה יותר כאשר:
* הגידול גדול
* גבולותיו אינם ברורים
* מדובר בסוג חודרני
* הגידול כבר חזר בעבר
* השוליים לא היו נקיים
* מערכת החיסון מדוכאת

גם לאחר טיפול מוצלח עלול להופיע BCC חדש במקום אחר. אין פירוש הדבר שהגידול הקודם שלח גרורה; לרוב מדובר בגידול חדש שהתפתח בעור שנחשף לשמש לאורך השנים.

כיצד מפחיתים את הסיכון לגידולים נוספים?

מומלץ:
* להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם גבוה
* לחבוש כובע וללבוש בגדים מגינים
* להימנע ככל האפשר מחשיפה בשעות השמש החזקות
* לא להשתמש במיטות שיזוף
* לבדוק את העור ולהכיר נגעים חדשים
* להגיע למעקב אצל רופא עור בהתאם להמלצה

אצל אנשים שפיתחו מספר גידולי עור ניתן לעיתים לשקול ניקוטינאמיד, צורה של ויטמין B3. הוא עשוי להפחית את שכיחותם של גידולים חדשים בזמן הנטילה, אך אינו מתאים אוטומטית לכל מי שאובחן עם BCC ויש לדון בכך עם המנתח/ת.

לסיכום

BCC הוא אמנם סרטן עור, אך ברוב המכריע של המקרים הוא מקומי, גדל באיטיות וניתן לריפוי.

הסיכון לגרורות נדיר ביותר. הסיבה העיקרית לטפל היא למנוע מהגידול להמשיך לגדול ולפגוע ברקמות סמוכות.

ברוב המקרים הסרה כירורגית היא הטיפול המועדף. כריתה רגילה מתאימה לגידולים רבים, ואילו ניתוח מוס או בדיקת חתך קפוא יכולים להתאים במיוחד לגידולים בפנים או לגידולים בעלי מאפייני סיכון.

במקרים מתאימים אפשר לבחור גם במעקב, במשחות, בטיפול פוטודינמי, בגירוד וצריבה, בהקפאה או בקרינה. בדרך כלל קיימת יותר מאפשרות אחת, והבחירה צריכה להתחשב בסוג הגידול, במצבו הכללי של המטופל ובהעדפותיו.

המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ אישי אצל מומחה ברפואת עור או בכירורגיה פלסטית.