מהו הניתוח במילים פשוטות?

עם השנים, או בעקבות ירידה משמעותית במשקל, עור הזרועות מאבד מגמישותו ונוטה לצנוח. רקמת השומן והעור הרפוי יוצרים מראה דמוי "כנפי עטלף" בחלק האחורי והפנימי של הזרוע.

במהלך מתיחת זרועות מסירים את עודפי העור והשומן ומעצבים מחדש את מתאר הזרוע. הניתוח עוזר להדק את הרקמות ולהשיב לזרוע מראה חלק, צר ופרופורציונלי יותר למבנה הגוף.

למי הניתוח מתאים?

הניתוח עשוי להתאים לנשים ולגברים הסובלים מ:
* עודפי עור בולטים ורפיון בזרוע העליונה
* הצטברות שומן שאינה מגיבה לתזונה או לספורט
* גירויים, אדמומיות או שפשוף בעור בזמן תנועה
* קושי בלבישת בגדים צמודים או שרוולים קצרים
* חוסר נוחות ופגיעה בדימוי הגוף עקב מראה הזרועות

הניתוח נפוץ מאוד בקרב מטופלים שעברו ירידה גדולה במשקל (באופן טבעי או בעקבות ניתוח קיצור קיבה).

חשוב להגיע לניתוח במצב תזונתי מאוזן ולאחר שהמשקל התייצב למשך מספר חודשים (רצוי BMI נמוך מ-32). עישון וניקוטין פוגעים בזרימת הדם לקצוות העור ומעלים מאוד את הסיכון לסיבוכי ריפוי פצע, ולכן חובה להפסיקם לחלוטין לפני ההליך בהתאם להנחיות המנתח/ת.

כמו כן, במקרים של כריתת שד קודמת (מסטקטומיה) עם הוצאת קשריות לימפה בבית השחי, קיים סיכון מוגבר להתפתחות נפיחות כרונית ביד (בצקת לימפתית - Lymphedema), ולכן יש לשקול את הניתוח בזהירות רבה.

מה קורה בפגישת הייעוץ?

בפגישה מעריכים את מבנה הזרועות והרקמות:
* בודקים את כמות עודפי העור ומיקומה (קרוב לבית השחי, במרכז הזרוע או נוטה לכיוון המרפק)
* מעריכים את עובי שכבת השומן התת-עורית
* בודקים את גמישות ואיכות העור
* מוודאים שאין נפיחות קיימת או בעיה בניקוז הלימפתי של הידיים
* בודקים ומתעדים את התחושה והתנועתיות של הידיים והאצבעות

המנתח/ת ישאל על ההיסטוריה הרפואית, ניתוחים קודמים, ירידה במשקל, הרגלי עישון, נטילת תרופות מדללות דם ותוספי תזונה שונים.

במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה) תיבדק בדיקת דם מקיפה הכוללת מדדי תזונה (כמו חלבון ואלבומין), ויטמינים והמוגלובין כדי לוודא שאין חסרים שעלולים לפגוע בריפוי הפצעים.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית או בטשטוש עמוק ונמשך בין שעה לשעתיים.

לפני הניתוח מסמנים את עודפי העור כאשר הזרוע מכופפת ב-90 מעלות.

הניתוח יכול להתבצע בשתי גישות עיקריות למיקום החתך:

גישה פנימית (במישור שבין השרירים)
החתך ממוקם בחלק הפנימי של הזרוע (בחריץ שבין השריר המכופף למיישר). היתרון הוא שהצלקת מוסתרת יחסית כשהיד מונחת לצד הגוף, אך היא עלולה להיות גלויה יותר כשהידיים מורמות.

גישה אחורית
החתך ממוקם בגב הזרוע, שם לרוב מרוכז עיקר עודף העור. המצדדים בגישה זו מציינים שהיא מאפשרת מתיחה יעילה מאוד ושמתאר הצלקת פחות בולט במבט מלפנים.

במהלך הניתוח המנתח/ת משלב לעיתים קרובות שאיבת שומן שטחית כדי לעדן את נפח הזרוע ולהקל על הרמת העור, ולאחר מכן מסיר בצורה מבוקרת את עודפי העור. לעיתים נעשה שימוש בסיכות זמניות במהלך הניתוח כדי לסייע בסגירה מדויקת תחת נפיחות, ולבסוף מבוצעת תפירה עדינה בשכבות.

לעיתים נעשה שימוש בנקזים לזמן קצר, אך הדבר תלוי בהחלטת המנתח/ת או המנתח/תת.

בסיום הניתוח מונחת חבישה אלסטית או שרוול לחץ על הזרועות.

בדיקה פתולוגית: הרקמה שמוסרת במהלך הניתוח נשלחת בדרך כלל לבדיקה פתולוגית במעבדה כדי לוודא את תקינותה ומאפייניה.

אילו צלקות נשארות?

מתיחת זרועות מלאה מותירה צלקת ארוכה לאורך הזרוע העליונה — מאזור בית השחי ועד סמוך למרפק.

במקרים קלים מאוד של עודפי עור המרוכזים רק בחלק העליון של הזרוע, ניתן לבצע מתיחה זעירה (Mini Brachioplasty) שבה הצלקת מוגבלת לאזור קפל בית השחי בלבד, אך שיטה זו מתאימה למספר מצומצם של מטופלים.

במהלך החודשים שלאחר הניתוח הצלקות מתבהרות ומתרככות, אך הן נותרות קבועות וחשוב לקחת זאת בחשבון ולהשלים עם קיומן מראש תמורת שיפור מתאר הזרוע.

מה צפוי בתקופת ההחלמה?

בימים הראשונים צפויים:
* נפיחות משמעותית בזרועות ולעיתים גם בכפות הידיים ובאצבעות
* שטפי דם
* תחושת מתיחה או כאב עמום, בעיקר בזמן הנעת הזרועות
* ירידה זמנית בתחושה באזורים מסוימים בזרוע

כאב חזק אינו שכיח ומטופל במשככי כאבים פשוטים.

יש להשתמש בשרוול לחץ אלסטי או בחבישה הדוקה במשך ארבעה עד שישה שבועות בהתאם להנחיות המנתח/ת, כדי לסייע בהורדת הנפיחות ותמיכה בעור.

מומלץ לנוח בימים הראשונים עם זרועות מורמות מעט (על גבי כריות) כדי להקל על הניקוז הלימפתי והפחתת הבצקת.

התפרים מוסרים או נספגים בדרך כלל בתוך שבועיים.

חזרה לעבודה משרדית אפשרית לאחר שבוע עד שבועיים. יש להימנע לחלוטין מפעילות גופנית מאומצת, הרמת משאות כבדים או מתיחה קיצונית של הזרועות במשך כארבעה עד שישה שבועות.

האם קיימות חלופות לניתוח?

כאשר איכות העור טובה ואין רפיון עור משמעותי, ניתן לבצע שאיבת שומן בלבד של הזרועות. שיטה זו מותירה צלקות זעירות בלבד ומסתמכת על יכולת התכווצות העור.

טיפולי הידוק עור לא-פולשניים (מכשירים מבוססי גלי רדיו או אולטרסאונד) יכולים להשיג כיווץ עור קל בלבד, ואינם מהווים חלופה יעילה במקרים של עודפי עור משמעותיים.

מהם הסיכונים האפשריים?

מתיחת זרועות היא ניתוח שכיח, אך חשוב להכיר את הסיכונים הכרוכים בו:
* פתיחה חלקית של שולי הפצע (Dehiscence) — זהו הסיבוך השכיח ביותר בניתוח זה עקב המתח והתנועתיות של הזרוע. לרוב מטופל שמרנית באמצעות חבישות מקומיות.
* הצטברות נוזלים (סרומה) או דם (המטומה) מתחת לעור.
* זיהום מקומי.
* בצקת ממושכת או הפרעה זמנית לניקוז הלימפתי.
* פגיעה עצבית תחושתית — פגיעה בעצב התחושה של האמה (MABC), הגורמת לחוסר תחושה או תחושת נימול בחלק הפנימי של האמה (נפוצה יותר בגישה הפנימית).
* פגיעה עצבית מוטורית — פגיעה בעצב האולנרי (נדירה ביותר, בעיקר בגישה האחורית), המתבטאת בחולשה או קושי בכיפוף הזרת והאצבע הרביעית.
* צלקות בולטות, רחבות או לא אסתטיות.
* צורך בניתוח תיקון נוסף.

מתי יש לפנות בדחיפות למנתח/ת (לאחר השחרור הביתה)?

במהלך תקופת ההחלמה המוקדמת, לאחר השחרור מבית החולים/המרפאה והחזרה הביתה, יש לעקוב בקפידה אחר מצבך. יש לפנות בדחיפות למנתח/ת או לחדר המיון במקרים הבאים:

יש ליצור קשר מיידי עם המנתח/ת או לפנות לחדר מיון במקרה של:
* נפיחות פתאומית, קשה ומהירה של זרוע אחת המלווה בכאב עז
* דימום פעיל ומשמעותי שאינו נפסק בלחיצה
* חוסר תחושה מוחלט בכף היד או קושי פתאומי להניע את האצבעות
* חום גבוה, אודם חם ומתפשט בזרוע או הפרשה מוגלתית בעלת ריח רע
* קוצר נשימה פתאומי או כאב לא מוסבר בחזה

לסיכום

ניתוח מתיחת זרועות מטפל ביעילות בעודפי עור ושומן רפויים ויוצר מתאר זרוע מהודק וצר יותר.

הצלחת הניתוח מחייבת תיאום ציפיות מלא לגבי מיקום ואופי הצלקת הארוכה שלאורך הזרוע, והקפדה על הנחיות ההחלמה והגבלת הפעילות בשבועות הראשונים כדי לשמור על שלמות קווי התפר.

המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ אישי אצל מומחה בכירורגיה פלסטית.