מהי שפה שסועה?
השפה העליונה נוצרת בשלבים מוקדמים של ההיריון מחיבור של כמה חלקים בפנים. כאשר החיבור אינו מושלם, נותר חריץ או שסע בשפה.
השסע יכול להיות:
* קטן וחלקי
* מלא, מהשפה ועד הנחיר
* בצד אחד
* בשני צדי השפה
* מלווה בשסע בחניכיים או בחיך
חשוב לדעת ששפה שסועה היא מום מולד מוכר שניתן לטפל בו. הניתוח מתבצע בחודשים הראשונים לחיים, ורוב הילדים מתפתחים היטב לאחר הטיפול.
כיצד השסע משפיע על התינוק?
כאשר מדובר בשפה שסועה בלבד, ללא חיך שסוע, רוב התינוקות יכולים לאכול ולעלות במשקל בצורה תקינה.
הקושי באכילה משמעותי יותר כאשר קיים גם שסע בחיך, משום שאז התינוק מתקשה ליצור יניקה יעילה. לכן לאחר הלידה בודקים לא רק את השפה, אלא גם את החניכיים ואת החיך.
השסע משפיע גם על מבנה האף. בצד השסע הנחיר עשוי להיות רחב או שטוח יותר, ובסיס האף יכול להיות ממוקם מעט הצידה. לכן תיקון השפה כולל בדרך כלל גם עיצוב ראשוני של האף.
מה קורה לאחר האבחון?
לעיתים השפה השסועה מזוהה כבר בסקירת ההיריון. במקרים אחרים היא מאובחנת מיד לאחר הלידה.
לאחר האבחון הילד מופנה בדרך כלל לצוות המתמחה בטיפול בשסעים. הצוות בודק:
* האם השסע חלקי או מלא
* האם הוא חד־צדדי או דו־צדדי
* האם החניכיים או החיך מעורבים
* כיצד התינוק אוכל ועולה במשקל
* האם קיימים קשיי נשימה
* האם יש ממצאים מולדים נוספים
כאשר השסע מופיע יחד עם מאפיינים נוספים, יייתכן שיומלץ גם על ייעוץ גנטי.
האם ניתן להניק תינוק עם שפה שסועה?
במקרים רבים של שפה שסועה בלבד ניתן להניק או להאכיל מבקבוק רגיל.
אם קיים קושי ביצירת אטימה סביב הפטמה, ניתן להתאים את תנוחת ההאכלה או להשתמש בבקבוק ייעודי. כאשר קיים גם חיך שסוע, נדרשת בדרך כלל שיטת האכלה מותאמת יותר.
הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שהתינוק אוכל בנוחות, אינו משתנק ועולה במשקל באופן תקין.
האם נדרשת הכנה לפני הניתוח?
בחלק מהמקרים ניתן להשתמש לפני הניתוח במדבקות מיוחדות או במכשיר הנקרא:
NAM – Nasoalveolar Molding
המכשיר מסייע לקרב בהדרגה את חלקי החניכיים ולעצב את הנחיר לפני הניתוח. הוא מתחיל בדרך כלל בשבועות הראשונים לחיים ודורש התאמות וביקורות תכופות.
לא כל תינוק זקוק ל־NAM. ההחלטה תלויה בסוג השסע, ברוחבו, במבנה האף ובגישה של צוות השסעים.
המכשיר אינו סוגר את השסע ואינו מחליף את הניתוח. הוא משמש כהכנה אפשרית לקראתו.
מתי מבצעים את הניתוח?
הניתוח לתיקון שפה שסועה נקרא Cheiloplasty.
הוא מבוצע בדרך כלל בסביבות גיל שלושה חודשים, לאחר שהתינוק גדל, עולה במשקל ונמצא במצב בריאותי המתאים להרדמה כללית.
בעבר השתמשו ב״כלל העשרות״: גיל של לפחות עשרה שבועות, משקל של כ־4.5 קילוגרם (כ-10 פאונד) ורמת המוגלובין של 10. כיום זהו בעיקר כלל היסטורי, והעיתוי נקבע באופן אישי לפי מצבו של התינוק והמלצת הצוות.
מה מטרת הניתוח?
מטרת הניתוח אינה רק לסגור את החריץ בעור.
המנתח/ת שואף:
* ליצור שפה רציפה וסימטרית ככל האפשר
* לשחזר את קשת השפה העליונה
* לחבר מחדש את שריר השפה
* להשוות ככל האפשר את גובה שני צדי השפה
* לעצב את הנחיר ואת בסיס האף
* ליצור בסיס טוב לגדילה ולהתפתחות בהמשך
חיבור שריר השפה הוא חלק מרכזי בניתוח. ללא שחזור השריר השפה יכולה להישאר חלשה או לא סימטרית גם אם העור נסגר.
כיצד מתבצע הניתוח?
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית.
המנתח/ת מסמן/ת בדייקנות את הנקודות הטבעיות של השפה, כולל קשת השפה, גבול השפה האדומה ובסיס הנחיר.
לאחר מכן:
1. משחררים את הרקמות משני צדי השסע.
2. מפרידים את שריר השפה מהחיבורים הלא תקינים שלו.
3. מחברים מחדש את השריר במרכז.
4. מעצבים את עור השפה ואת השפה האדומה.
5. מתקנים לפי הצורך את בסיס הנחיר ואת צורת האף.
6. סוגרים את הרקמות בתפרים עדינים.
קיימות כמה טכניקות מקובלות לביצוע הניתוח. בחירת השיטה תלויה בצורת השסע, בניסיונו/ה של המנתח/ת ובמבנה השפה והאף.
האם נשארת צלקת?
כן. ניתוח לתיקון שפה שסועה משאיר צלקת קבועה בשפה העליונה.
המנתח/ת מתכנן/ת את הצלקת כך שתשתלב ככל האפשר בקווים הטבעיים שבין האף לשפה ובגבול השפה האדומה.
בחודשים הראשונים הצלקת יכולה להיות:
* אדומה
* נוקשה
* מעט מורמת
* בולטת יותר מהצפוי
זהו חלק רגיל מתהליך ההחלמה. עם הזמן הצלקת בדרך כלל מתרככת, מתבהרת ונעשית פחות מורגשת.
אף צלקת אינה נעלמת לחלוטין, וייתכן שבעתיד יהיה צורך בטיפול נוסף לשיפור הצלקת או הסימטריה.
מה צפוי לאחר הניתוח?
רוב התינוקות נשארים להשגחה בבית החולים למשך לילה אחד ומשתחררים לאחר שהם נושמים ואוכלים בצורה תקינה.
לאחר הניתוח צפויים:
* נפיחות של השפה והאף
* רגישות ואי־שקט
* מעט דם יבש באזור הנחיריים
* שינוי זמני בצורה בגלל הנפיחות
* ירידה קלה בתיאבון
ניתן בדרך כלל לחזור להנקה או להאכלה מבקבוק זמן קצר לאחר הניתוח, בהתאם להנחיות המנתח/ת.
לעיתים משתמשים בשרוולים רכים סביב המרפקים או בכיסוי לידיים כדי למנוע מהתינוק לשפשף את אזור הניתוח.
מהו תומך אף?
בחלק מהמקרים מוכנס לנחיר תומך קטן, הנקרא Nasal Stent.
תפקידו לשמור על צורת הנחיר בזמן שהרקמות מחלימות. משך השימוש משתנה בין מרכזים ויכול לנוע מכמה שבועות למספר חודשים.
השימוש בתומך דורש ניקוי והקפדה על הוראות המנתח/ת.
האם הניתוח פותר הכול בפעם אחת?
הניתוח הראשון משיג בדרך כלל שיפור משמעותי מאוד במראה ובתפקוד השפה, אך הפנים ממשיכות לגדול ולהשתנות.
עם השנים עשויים להישאר:
* הבדל קל בגובה השפה
* אסימטריה בנחיריים
* צלקת בולטת
* חוסר נפח מקומי בשפה האדומה
* שינוי במבנה האף
לא כל הבדל דורש טיפול. כאשר קיימת הפרעה משמעותית, ניתן לשקול תיקון נוסף בילדות, בגיל ההתבגרות או לאחר סיום גדילת הפנים.
האם קיימת חלופה לניתוח?
אין טיפול לא־ניתוחי שיכול לסגור את השסע ולשחזר את שריר השפה.
מדבקות, פלטות ו־NAM יכולים לסייע בעיצוב ובהכנה לניתוח, אך אינם מחליפים אותו.
מהם הסיכונים האפשריים?
הניתוח נחשב בטוח ושכיח, אך קיימים סיכונים אפשריים:
* דימום
* זיהום
* פתיחה חלקית של הפצע
* צלקת רחבה או בולטת
* אסימטריה של השפה או האף
* שפה קצרה או ארוכה מהמתוכנן
* חוסר רציפות או חוסר נפח בשפה האדומה
* צורך בניתוח תיקון נוסף
לעיתים נשאר שקע קטן בשפה האדומה, המכונה Whistle Deformity. ניתן לטפל בו בהמשך באמצעות ניתוח קטן, הזרקת שומן או שיטות אחרות בהתאם לגיל ולחומרת הממצא.
מתי יש לפנות בדחיפות למנתח/ת (לאחר השחרור הביתה)?
במהלך תקופת ההחלמה המוקדמת, לאחר השחרור מבית החולים/המרפאה והחזרה הביתה, יש לעקוב בקפידה אחר מצב הילד. יש לפנות בדחיפות למנתח/ת או לחדר המיון במקרים הבאים:
* קושי בנשימה (נשימה מהירה, קולות חנק, כחלון)
* דימום פעיל שאינו נפסק
* נפיחות מהירה ומשמעותית בשפה או באף
* פתיחה ניכרת של התפרים
* חום גבוה או מצב כללי ירוד
* אודם מתפשט או הפרשה מוגלתית מהשפה
* סירוב ממושך לאכול או לשתות
* ירידה בכמות החיתולים הרטובים או סימנים אחרים להתייבשות (אפטיות, חוסר שקט קיצוני)