מהי גינקומסטיה?

גינקומסטיה היא הגדלה של רקמת השד אצל גבר. לרוב מורגשת מתחת לפטמה רקמה מוצקה או גמישה, השונה מרקמת השומן שמסביבה.

כאשר ההגדלה נובעת בעיקר מהצטברות שומן ללא התפתחות משמעותית של רקמת שד, המצב נקרא גינקומסטיה מדומה – Pseudogynecomastia. אצל חלק מהגברים קיים שילוב של רקמת שד ושומן.

גינקומסטיה יכולה להופיע באופן טבעי בגיל ההתבגרות או בגיל מבוגר, ולעיתים אין סיבה ברורה להופעתה. במקרים אחרים היא עשויה להיות קשורה לשינויים הורמונליים, לתרופות, לשימוש בסטרואידים אנאבוליים, לצריכת מריחואנה או למחלות רקע.

האם גינקומסטיה היא מצב מסוכן?

ברוב המקרים גינקומסטיה היא מצב שפיר ואינה מסוכנת.

עם זאת, חשוב להיבדק כאשר ההגדלה הופיעה לאחרונה, מתפתחת במהירות, נמצאת בצד אחד בלבד או מלווה בגוש קשה, בהפרשה מהפטמה, בשינוי בעור או בכאב משמעותי.

מטרת הבירור היא לוודא שאכן מדובר בגינקומסטיה ולבדוק אם קיים גורם רפואי שניתן לטפל בו.

למי מתאים ניתוח?

ניתוח עשוי להתאים כאשר הגינקומסטיה אינה חולפת, מפריעה למראה בית החזה או גורמת לרגישות, לכאב או לפגיעה באיכות החיים.

בקרב נערים התופעה שכיחה ולעיתים חולפת מעצמה. לכן בדרך כלל ממתינים עד שהתפתחות הגוף מתייצבת, אלא אם קיימת מצוקה משמעותית או סיבה רפואית אחרת להתערבות מוקדמת.

כאשר הגינקומסטיה נגרמת מתרופה, מחומר מסוים או ממחלה הורמונלית, יש לטפל תחילה בגורם. רצוי לבצע את הניתוח לאחר שהמצב יציב והגורם המעורר הופסק או טופל.

במקרה של עודף משקל משמעותי, ירידה במשקל עשויה להפחית את מרכיב השומן ולשפר את תוצאת הניתוח. עם זאת, ירידה במשקל אינה מעלימה בהכרח רקמת שד אמיתית.

מה קורה בפגישת הייעוץ?

בפגישה בודקים את מבנה בית החזה ומעריכים:

* האם מדובר בעיקר ברקמת שד, בשומן או בשילוב ביניהם
* האם קיים עודף עור
* את גודל העטרות ומיקומן
* את איכות וגמישות העור
* את ההבדלים בין שני צדי החזה
* האם קיים גוש, כאב או ממצא אחר הדורש בירור

המנתח/ת ישאל מתי הופיעה ההגדלה, האם היא משתנה, אילו תרופות ותוספים נלקחים והאם קיים שימוש בסטרואידים אנאבוליים, מריחואנה או בחומרים אחרים.

לא כל מטופל זקוק לבירור הורמונלי מלא. בדיקות דם, הדמיה או הפניה לאנדוקרינולוג יומלצו כאשר הגיל, הסיפור הרפואי או ממצאי הבדיקה מעלים חשד לגורם רפואי.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית. השיטה נבחרת בהתאם לסוג הרקמה, לכמותה ולמצב העור.

שאיבת שומן
כאשר המרכיב העיקרי הוא שומן, מבצעים שאיבת שומן. החתכים מבוצעים לרוב בגבול החיצוני של בית החזה (בין החזה לבטן), ולעיתים יש צורך בעד שני חתכים קטנים לכל שד כדי לאפשר גישה וזווית שאיבה מיטבית.
שאיבת שומן משפרת את נפח החזה ואת המעבר בינו לבין האזורים הסמוכים, אך אינה תמיד מספיקה כאשר קיימת רקמת שד מוצקה מתחת לפטמה.

הסרת רקמת השד
כאשר קיימת רקמה מוצקה, המנתח/ת יסירו אותה. המנתח/ת משתדלים להסיר כמות רקמה מספקת כדי לשטח את החזה ולשמור על מראה טבעי, אך לא יותר מדי רקמה כדי למנוע היווצרות שקע תחת הפטמה.
לעיתים המנתח/ת יעדיפו לגשת לצורך כך דרך חתך בגבול התחתון של בית החזה (בין החזה לבטן), ולעיתים דרך חתך קטן בחצי הסהר התחתון של העטרה. מומלץ לוודא ולהסכים מראש עם המנתח/ת לפני הניתוח על מיקום החתכים המדויק וסוג הצלקות הצפויות.

טיפול משולב
ברוב המקרים שבהם קיימים גם שומן וגם רקמת שד, משלבים שאיבת שומן עם הסרה ישירה של הרקמה.

הסרת עודפי עור
במקרים שבהם קיימים עודפי עור משמעותיים או צניחה של בית החזה, ייתכן שיהיה צורך להסיר גם עור. פעולה זו כרוכה בצלקות ארוכות יותר ולעיתים גם בשינוי מיקום הפטמה.

בדיקה פתולוגית: הרקמה שמוסרת במהלך הניתוח נשלחת בדרך כלל לבדיקה פתולוגית במעבדה כדי לוודא את תקינותה ומאפייניה.

אילו צלקות נשארות?

כאשר מבצעים שאיבת שומן בלבד, נשארות בדרך כלל צלקות קטנות של מספר מילימטרים.

כאשר מסירים רקמת שד, נשארת לרוב צלקת עדינה לאורך חלק מהגבול התחתון של העטרה או בגבול התחתון של החזה, בהתאם לגישה שנבחרה.

במקרים שבהם יש צורך בהסרת עור, הצלקות יכולות לעבור סביב העטרה ולעיתים גם לאורך החלק התחתון של בית החזה.

הצלקות אינן נעלמות לחלוטין, אך בדרך כלל מתבהרות ומתרככות בהדרגה.

מה צפוי בתקופת ההחלמה?

לאחר הניתוח צפויים נפיחות, שטפי דם, רגישות ותחושת מתיחה בבית החזה.

יש ללבוש אפודת לחץ, Compression Garment, במשך מספר שבועות. היא מסייעת להפחית נפיחות ולתמוך בעור בזמן שהוא מסתגל למבנה החדש. לעיתים נעשה שימוש בנקזים לזמן קצר, אך הדבר תלוי בהחלטת המנתח/ת או המנתח/תת.

חזרה לעבודה שאינה פיזית אפשרית בדרך כלל לאחר מספר ימים עד שבוע. יש להימנע מהרמת משאות, מפעילות מאומצת ומאימוני חזה במשך כארבעה עד שישה שבועות.

התוצאה אינה סופית מיד. הנפיחות יורדת בהדרגה, והעור ובית החזה ממשיכים להתעצב במשך מספר חודשים.

האם קיימות חלופות לניתוח?

כאשר הגינקומסטיה הופיעה לאחרונה ומלווה ברגישות או בכאב, ניתן לעיתים לשקול טיפול תרופתי, כגון טמוקסיפן, במסגרת בירור ופיקוח רפואי. הטיפול יעיל יותר בשלבים המוקדמים ואינו מתאים לכל מטופל. בגינקומסטיה ותיקה ויציבה, הטיפול התרופתי בדרך כלל פחות יעיל.

כאשר קיים עודף שומן בלבד, ירידה במשקל עשויה לשפר את מראה בית החזה.

גינקומסטיה קיימת ויציבה, שבה כבר התפתחה רקמה מוצקה, אינה נעלמת בדרך כלל באמצעות פעילות גופנית בלבד.

מהם הסיכונים האפשריים?

כמו בכל ניתוח, קיימים סיכונים כגון דימום, זיהום, הצטברות נוזלים וצלקות בולטות.

סיכונים נוספים כוללים:

* הבדלים בין שני צדי החזה
* שקע או אי־סדירות מתחת לפטמה (עיוות צלחת)
* שארית של רקמה או חזרה של המראה הבולט
* עודפי עור שנותרו לאחר הניתוח
* שינוי זמני או קבוע בתחושה בפטמה
* הצטברות נוזלים או דם (סרומה או המטומה)
* צורך בניתוח תיקון

במקרים נדירים מאוד עלולה להתרחש פגיעה בדופן בית החזה או בריאה (חזה אוויר - Pneumothorax) במהלך שאיבת השומן.

מתי יש לפנות בדחיפות למנתח/ת (לאחר השחרור הביתה)?

במהלך תקופת ההחלמה המוקדמת, לאחר השחרור מבית החולים/המרפאה והחזרה הביתה, יש לעקוב בקפידה אחר מצבך. יש לפנות בדחיפות למנתח/ת או לחדר המיון במקרים הבאים:

יש ליצור קשר עם המנתח/ת במקרה של:

* נפיחות פתאומית ומשמעותית בצד אחד
* כאב שמתגבר במהירות
* קוצר נשימה או כאב בחזה
* חום, אודם מתפשט או הפרשה מוגלתית
* שינוי משמעותי בצבע הפטמה
* דימום שאינו נפסק

לסיכום

גינקומסטיה היא מצב שכיח של התפתחות רקמת שד אצל גברים, ולעיתים היא מלווה גם בעודף שומן או עור.

הטיפול אינו זהה אצל כל מטופל: לעיתים מספיקה שאיבת שומן, לעיתים יש להסיר רקמת שד, ובמקרים מסוימים יש צורך גם בטיפול בעודפי העור.

מטרת הניתוח היא ליצור בית חזה שטוח ומאוזן יותר, תוך שמירה ככל האפשר על מראה טבעי של הפטמה והעטרה.

המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ אישי אצל מומחה בכירורגיה פלסטית.